לפעמים...2

March 9, 2018

שבוע עבר , שבוע שהוא לא מסתכל עלי אפילו בחצי מבט , החלטתי שככה עדיף..

יום שלישי הגיע , מנהלת המשרד ניגשת אלי , מחר בשש בערב הטיסה.. 

״איזו טיסה? על מה את מדברת?״ יריתי לעברה בזלזול , התבלבלה בין מנהלי השיווק , תפקידי אינו דורש נסיעות לחו״ל.

״ הטיסה שלך ! מה זאת אומרת איזו טיסה?״ התריסה כנגדי...

״ טיסה לאן?? ״ עניתי מופתעת לחלוטין 

״ לברלין , יש שם כינוס נציגים מכל מיני מקומות בעולם...״ ענתה

״ ואיך אני קשורה לזה?״ באמת שלא הבנתי 

״ את זה תשאלי את הבוס״ הניחה את הכרטיס שלי על השולחן ונעלמה לתוך המבואת כניסה 

לקח לי כמעט רבע שעה לסדר את המחשבות וההלם , מה פתאום אני צריכה לטוס? ממתי אני טסה? ולמה אני צריכה את הכנס הזה ? 

הוא לא היה במשרד כל היום וגם ביום למחרת ולא יכולתי אפילו לשאול אותו לפשר הרעיון החדש הזה . 

עם הכרטיס הייתה מצורפת תיקיה ובה תוכנית לכל הימים הבאים שדרך אגב רק כך גיליתי כי אני חוזרת רק בראשון בערב . 

טסתי , הייתה לי ברירה ?! ארזתי טרולי קטן , ג׳ינס אחד כמה גופיות , חצאית וג׳קט במידה ויהיה צורך באחד מהארוחות ערב של הכינוס הטיפשי הזה שממש אבל ממש לא בא לי עליו...

הגעתי לשדה שעתיים לפני , הכל תיקתק מאוד מהר והשאיר לי זמן נחמה בדיוטי פרי , קניתי בקבוק מקאלן שיהיה לי בחדר, כמה שוקולדים טובים , לפחות אחגוג קצת ...

ישבתי לשתות קפה באחד מבתי הקפה הצמודים לשער הכניסה של חברת התעופה, מתעסקת עם הלפ טופ, הטרולי מונח לידי, השקית מהדיוטי פרי מונחת על השולחן לצד הקפה כשלפתע אני רואה בזווית העין מישהו נובר לי בשקית, הרמתי את הראש תוך כדי מלמול , סליחה זה שלי... רק כדי להבין שהבוס שלי בודק את הקניות שלי מהדיוטי, גל חום הציף אותי, בהלה מהולה בהיסטריה בלתי מובנת שטפה את גופי, מה לעזאזל הוא עושה פה??? 

הסתכלתי עליו , הוא הניח את הלפ טופ שלו על השולחן את הטרולי ליד הכסא שממולי , הלך וחזר עם אספרסו ועוגיות שיבולת שועל , התיישב על הכסא מולי , פתח את הלפ טופ והתעסק איתו בלי להעיף לעברי מבט , בלי שלום בלי כלום , בראשי התרוצצו מיליון ואחד הערות סרקסטיות כדי לשבור את הקרח ולהבין מה הוא עושה פה? ובכלל מה לעזאזל קורה פה????? 

בהיתי בו מחפשת בראשי את המשפט/ שאלה הנכונה , נוברת בתוך כל התאים האפשריים בונה סנריומים מכל סוג שהוא..

״חסכי מעצמך את מה שאת עושה עכשיו, כשיגיע הזמן שלך להבין את תביני! ותאכלי מהעוגיות שקניתי, הן יותר בריאות מהשוקולד בשקית שלך, את צריכה ללמוד לאכול בריא יותר ואם את יכולה להפסיק לבהות בי זה יעזור לי מאוד...״ ככה , פשוט ככה אמר לי בלי להביט בי ולו פעם אחת ...

השפלתי עיניים לקחתי את אחת העוגיות והתחלתי לאכול , בראשי עוברת מחשבה... מה נסגר איתך? מי הוא? מה פתאום הוא מחליט מה טוב לך ומה לא? מה תאכלי ומה לא? ולמה את אוכלת את העוגייה הטיפשית הזו?????? הנחתי אותה בחזרה בהתרסה בצלוחית , הרמתי את ראשי והישרתי מבט אליו...

חיוך זדוני ומרוצה נמרח על פניו ואז נשמעה קריאה, כניסת הביזנס לטיסה. 

הוא קם , כמובן שהוא יטוס בביזנס... התחיל לאסוף את חפציו ואומר לי , ״את מתכוונת להרים את התחת הקטן והחצוף שלך ? ״ 

מה יש לי לקום ?! כרגע זה רק לביזנס...חשבתי לעצמי

״קומי, את טסה איתי בביזנס..״ אמר כאילו וקרא את מחשבותיי

קמתי בקושי, משותקת מתדהמה , מה לעזאזל הוא רוצה ממני ??

עלינו למטוס , התיישבנו כל אחד במושב שלו ,שלא היה אפילו קרוב אחד לשנייה, אני ממוקמת שתי שרות לפניו והוא כמובן מאחורי , סיטואציה שגרמה לי לאי נוחות מטורפת , הוא רואה כל צעד ושעל שלי ואני לא יכולה לראות אותו , אלא אם אסתובב במכוון ....

כעסתי, מאוד כעסתי..!!!

Please reload

Recent Posts

February 4, 2019

February 4, 2019

Please reload

Archive

Please reload

Tags

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Tel Aviv-Yafo, Israel

©2017 by XXX. Proudly created with Wix.com