לפעמים...1

March 3, 2018

הוא היה בוס. כמו בסרטים. בוס.

קשוח , חזק, מבט חודר, כזה שמקפיא את כל חלל הכניסה רק מעצם זה שהוא עבר שם..

הבוקר טוב שלו היה מקפיא את כל גופי למעט חלצי.. הם היו נמסים למראהו, כוחו וקולו..

היה בו משהו אחר משהו שונה , משהו שלהפתעתי לא הצלחתי לפענח, אני טובה מאוד בפיענוח אנשים, זה גם המקצוע שלי.

עם הזמן שמתי לב לעצמי בזכותו, כל פעם שהוא היה מביט לי בעיניים , הייתי משפילה מבט -  מאוד לא אופייני לי.

בוקר אחד החלטתי שאני עושה עבודה על עצמי ולא משפילה מבט, למרות שיכולתי להרגיש בכל גופי שהוא אוהב את הכוח הזה שיש לו עלי, החלטתי שאני לא עושה את זה יותר , בשביל עצמי,  פחות בשבילו.

וכך קרה, הוא נכנס בבוקר למשרד לבוש בחליפה , אז הבנתי שיש לו פגישות היום, שובל הבושם שלו השאיר ניחוח קר וחזק בדיוק כמוהו.

הוא לא הסתכל עלי היום , דווקא היום...

באזור השעה 11 נכנסתי למטבח להכין קפה, כמה דקות אחרי נשמעת דלת המטבח נטרקת , שוב לא סגרו חלון חשבתי לעצמי.. מפנה את מבטי לכיוון החלון , לא, הוא סגור לגמרי, לפני שהבנתי מה קורה גופו נצמד אלי מאחורה ידיו נשענות על הדלפק משני צדדי , והוא לוחש לי בשקט רועם...אז היום החלטת לא להשפיל מבט?!

ניסיתי להסתובב אליו אך הוא זרק לעברי , אין צורך ילדה , אין  צורך, לקח את הקפה שהכנתי לי והלך..

הרגשתי איך כל הדם נוטש את גופי, רגליי אינם מחזיקות אותי יותר , משכתי אלי כיסא והתיישבתי.

איך לעזאזל הוא יודע, הרי היום בכלל לא העיף מבט לעברי..

חזרתי למקומי התיישבתי ומיותר לציין שלא הייתי מסוגלת לחזור לעבוד..

כל השבועיים הבאים הוא לא העיף ולו מבט אחד לעברי , הייתי נבוכה מעצמי, הרגשתי הכי לא נוח בעולם, בעבודה הרגשתי חשופה לחלוטין..

לקחתי חמישי חופש , אעשה לעצמי וויקאנד ארוך, נתאפס .

ביום ראשון הגעתי בצהריים אחרי פגישות בחוץ, פקידת הקבלה מסרה לי שהבוס מבקש שאכנס אליו היום בשבע בסיום הדיונים שיש לו.

התכווצתי , אבל הבנתי שאני חייבת להתאפס על עצמי, בסה"כ הוא יצא בהצהרה שאין לו עליה הוכחה והודאה אז למה אני בכלל מתפתלת?!

שבע בערב הגיע, נכנסתי אליו הוא היה בטלפון והורה לי לשבת ולהמתין, הנחתי על השולחן את תיקי הלקוחות שעליהם תיארתי לעצמי הוא מעוניין לדבר וחיכיתי שיסיים את השיחה.

הריח שלו עדיין כאילו ועכשיו הגיע לעבודה , כולו רענן וקשוח, חזק ושקט, גם כשהוא מדבר בטלפון הוא מדבר בשקט שאלוהים יודע איך הצד השני שומע משהו...

הוא סיים את השיחה והביט בי , כמובן שכל ניסיונותיי לא להשפיל מבט לא באמת צלחו...התחלתי למלמל פרטים ועדכונים על תיקי הלקוחות, לצערי היו רק 3 כאלו  ולא היו יותר מידי עדכונים שרלוונטיים לגביו, סיימתי והוא עדיין מביט בי ולא אומר מילה .

הוא ישב כולו נינוח ובטוח בעצמו, שקט וגועש והמבט הזה שאני יכולה להרגיש איך הוא מנהל כל תא בגופי ואת חלציי בפרט.

שקט השתרר בחדר , היה כל כך שקט שהייתי בטוחה שאפשר לשמוע את הדופק המואץ שלי.. הרגשתי איך גלי חום קטנים מציפים אותי, איך חלציי רטובים באופן הכי מביש שיש , מכלום ושום דבר בעצם...

הוא קם, פתאום , בלי שום מילה או רמיזה או התראה , ניגש אלי , סובב את הכיסא לכיוונו, המבט שלו הישיר לתוך עיניי השפלתי מבט, הרגשתי כאילו האדמה נשמטת מתחתי והלוואי ותבלע אותי פה ועכשיו, אך במקום זה , שיערי נאחז בידו השמאלית באחיזה שלא משתמעת לשתי פנים, ראשי נהדף אחורה בבת אחת , עיניו נפגשות בעיני, ידו הימנית מרימה את שמלתי ונכנסת ללא עוררין אל תוך תחתוניי אצבעותיו חודרות ללא היסוס היישר אל עומק חלצי, נשימתי נעתקה , הגה לא יצא מפי, לא זזתי מילימטר כי ידעתי שכל תזוזה שלי עלולה לגרום לי לאורגזמה מטורפת.....

הוא הוציא את אצבעותיו מתוכי , לאט לאט שיחרר את אחיזתו משערי לא לפני שמרח את מיציי על שפתי ונישק אותם.

ואז ידעתי , פשוט ידעתי, הצלחתי לפענח אותו...

חייכתי חיוך קטן, קמתי אספתי את התיקים מהשולחן ופניתי לכיוון הדלת עם תחושת ניצחון קטנה, עד ש...

קולו הקר פילח את גופי

"כדאי לך למחוק את החיוך הזה"

מחקתי!

 

 

 

Please reload

Recent Posts

February 4, 2019

February 4, 2019

Please reload

Archive

Please reload

Tags

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Tel Aviv-Yafo, Israel

©2017 by XXX. Proudly created with Wix.com