הבר 2

January 5, 2018

אנחנו עובדים באזור הארבעה החשמונאים בתל אביב, יום שני, כבר 23:30, נכנסנו לבר קרוב, דיי חשוך, ריק למדי, זוג יושב ועוד כמה אנשים בודדים פרוסים ברחבי הבר, היא נכנסת בביטחון ומתיישבת בסוף הבר כשגבה על הקיר, אני מתיישב לידה, מכווץ כולי, חושב לעצמי מה לעזאזל אני עושה פה, איך הגעתי לסיטואציה הלא הגיונית הזו..

היא יורה לעברי , "וויסקי נקי"

אני עונה "אני אשתה בירה"

היא עונה "בשבילי"

עוד פעם יצאתי אידיוט..."כן בוודאי.. בכיף"

אני מזמין מהברמן את השתייה ויוצא לקנות סיגריות..

אני עומד בקיוסק בחוץ, מזיע את עצמי למוות, הנשימות שלי כבדות, אני מרגיש שאני לא עצמי....

מנסה לעשות סדר בראש, צא מזה כולה מישהי מהעבודה סתם יושבים לדרינק חברי, אל תעוף על עצמך.. מוצא את עצמי מוציא את הטלפון ומסמס לבת זוגתי שאני עדיין תקוע עם שיחות ועידה.. חושב לעצמי ,יפה לך השקר הזה, שלפת אותו מהר.. וחוזר פנימה.

אני הולך לקראתה ומסתכל עליה , נשאב לתוך משהו שאני לא מבין, לא יכול לשים עליו את האצבע..

אני מתיישב לידה, מדליק לה סגריה ומגיש לה אותה, היא מנפנפת לי בידה השנייה עם סיגריה דולקת, שוב יצאתי אידיוט..

החלטתי לשתוק, לתת לה להוביל, אני בלאו הכי לא ממש בשליטה פה...

השקט קורע אותי אבל אני מחליט לאמץ אותו, עדיף מהפדיחות שאני עושה כל 5 דק בערך...

דקות ארוכות עוברות, אני מוצא את עצמי שקוע במחשבות. .כשאני מרגיש פתאום את היד שלה מונחת על רגלי.. אני מסתכל עליה, מבטה החודר לא משאיר צל של ספק, היא השולטת במשחק הזה.

"נעלמת" היא מציינת עובדה

"לא, לא, אני פה"

"פיזית כן, לאן הלכו המחשבות?" היא שואלת

"ת'אמת? לא יודע.." אני עונה בשלוף, ממש לא יודע? , אתה מאבד את זה לחלוטין, המחשבות שלך עפו למקומות מאוד אפלים, מקומות שאתה לא מכיר.. נלחם בהם כבר דקות ארוכות..

"תקשיב לו, הוא ילמד אותך מה אתה אוהב ומה אתה צריך...זה כל הסוד" אומרת בלי אפילו להתסכל לי בעיניים, אולי עדיף ככה אני חושב לעצמי.

"למי להקשיב? למוח שלי..? הוא הסתבך קצת" אני מחייך חיוך נבוך..

"הוא לא הסתבך בכלל , הוא מדוייק לחלוטין!  המחשבות שלך, ההרגלים, השבלונות שאתה חי בהם, המוסכמות החברתיות.. הן אלו שמסבכות את המוח שלך.." ומפנה את מבטה החודר אלי..

"הוא לא הסתבך?! על מה את מדברת איבדתי אותך..." לא מצליח לרדת לסוף דעתה..

היא מניחה את ידה על רגלי, נוגעת לא נוגעת, ואני מרגיש איך לאט לאט היא מחליקה לכיוון המפשעה שלי ונעצרת בדיוק מילימטר מהזיקפה המביכה שאני חווה עכשיו...

"אני מדברת עליו..."

אני נחנק , לא נושם, אין לי אפילו יכולת לחשוב מה להגיב מה לעשות , פשוט יושב מכווץ בכיסא הבר, כמו נער מתבגר שמגלה את הזיקפה הראשונה בחייו, זאת אכן היתה הזיקפה הראשונה בחיי, הזיקפה ששינתה את חיי...

אני מנסה להבין את שאמרה, אז בעצם כשהיא אמרה "אני מדברת עליו" התכוונה לאיבר מיני..
 

אני מסתכל שמאלה והיא נעלמה לה את תוך הלילה , כוס הוויסקי שלה ריקה, שטר של 100 ש"ח מונח מתחתיו...

אני נשאר לשבת מול כוס בירה ריקה, הנשימות שלי כבדות, הזיקפה לא יורדת.. מזמין לי כוס וויסקי...

אני חייב להרגע לפני שאני חוזר הביתה.

 

 

ההמשך יבוא...

 

Please reload

Recent Posts

February 4, 2019

February 4, 2019

Please reload

Archive

Please reload

Tags

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Tel Aviv-Yafo, Israel

©2017 by XXX. Proudly created with Wix.com