דיברנו הרבה חלק ראשון

November 23, 2017

 

 

דיברנו הרבה..חלקנו תאים אפורים, מילים, כמיהות, שיחות ושאלות אל תוך הלילה...מעולם לא החלפנו תמונות ביננו , האנונימיות היתה חלק נפלא ב"מערכת יחסים" שנרקמה..

ידענו שלעולם לא ניפגש, הוא נשוי וזה טאבו בשבילי, אבל היה לנו ממש כיף...אז המשכנו - אולי זו בעצם הטעות בהתגלמותה?!

למדנו אחד את השניה , אזורי מגורים, סגנון בילויים, האהבות והסטיות הקטנות של כל אחד מאתנו, ועוד חלקים דיי נרחבים על החיים אחד של השניה..

עם הזמן הסתברה כעוד טעות

 או שלא....!!!
 

"איפה את??" שאל אותי חברי הטוב , בעלי הבר השכונתי שלי..

"בבית למה?" עניתי

"למה את לא פה? בואי!" ספק פקד ספק ביקש..

"אולי יותר מאוחר, למה מה קרה?" שאלתי..

"כולם פה מחכים לך , בואי" התכוון לכל החברים בבר

אני מאוד אוהבת את הבר שלי, בר קטן חמוד , מתי שלא ארד אליו תמיד יהיו שם "האנשים שלי" 

התלבטתי באם להפסיק את השיחה איתו (הנשוי) ולרדת לבר או להשאר בשיחה שהיתה לי מאוד נעימה..

החלטתי לרדת.

"אני נאלצת לסיים את השיחה להיום.." כתבתי לו באדומות..

(*אדומות-הודעות אישיות באתר הכרויות וחוויות BDSM)

"למה? לאן את הולכת, לבר השכונתי?" שאל

"כן, מחכים לי שם" עניתי ועדיין לא בטוחה שאני רוצה להפסיק לדבר איתו , משהו בשיחות שלנו היה כל כך נחמד זורם נעים ועוטף שלא רציתי להפסיק את התחושה הזו.

אבל מציאות לחוד ווירטואליות לחוד, הוא נשוי הוא לא יהיה שלך בלאו הכי, לכי לך לחייך האמיתיים...

"או קי, ומה את מתכננת ללבוש" שאל

"ג'ינס, וחולצה , בערך כמו תמיד..." עניתי 

"או קי תהני לך , ביי" תשובה פולנית משהו אם תשאלו אותי, כן כן יש בו משהו מאוד פולני ואני צוחקת עליו על זה כל הזמן, בואו נגיד שהוא לא מת על זה.. ואם היינו נפגשים פעם בטוח הייתי חוטפת על זה ...הוא גם הבטיח לי שאחטוף על זה...

ירדתי לבר השעה היתה 21:00 כולם היו שם, כוס הוויסקי כבר חיכתה לי , הערב התחיל..

בשעה עשר וחצי הבר כבר היה מפוצץ כאופייני למוצ"ש , היו שם חבורות, היו שם זוגות בדייט ראשון - שזה הכי משעשע שיש, היו שם כמה בנות רועשות שחגגו משהו.. עוד שני זוגות מאוד להוטים אחד על השניה ,בחור אחד שישב לבד על הבר ועוד בחור שישב לבד על שולחן בחוץ .

הדרינקים נשפכו כמו מים, כמויות האלכוהול שאנחנו מסוגלים ללגום הם בלתי נתפסות בעליל...

היינו בראש טוב , אחד מהחברים אמר לי , "הטלפון שלך משתולל פה בהודעות , או שתעני או שתסגרי אותו והגיש לי אותו בסבר פנים חמור משהו..

"מה אתה כל כך כועס" צחקתי עליו..

לקחתי אלי את הטלפון וקיוויתי שאולי אחד מההודעות זה הוא, אבל אז נזכרתי שאין לו את הטלפון שלי ובכלל , נבחתי על עצמי בשקט , מה פתאום את מחכה להודעה ממנו, הוא נשוי להזכירך, לא שלך ולא יהיה שלך!!

התיישבתי לי על הספסל בחוץ הדלקתי סיגריה עברתי על ההודעות וכמובן שלא התאפקתי ונכנסתי לאתר לבדוק הודעות, אולי אחת מהן היא שלו.

לשמחתי אכן היתה שם הודעה ממנו... 

"היית חייבת לשים ג'ינס כל כך צמוד? וכמה גברים צריכים להיות סביבך לעזאזל" כך נכתב בהודעה אדומה בשעה 22:18 

ישבתי קפואה בספסל מפחדת אפילו להרים את הראש , הבנתי שהוא בבר , אחד מהחבורות?, הבחור הבודד בבר? או הבחור הבודד בשולחן? או אולי אפילו בדייט? או עם האישה? ...או כל ורסיה אחרת, אולי הוא בכלל לא בבר?! אולי הוא בבר ליד או ממול ? ישבתי מבולבלת בלי שום יכולת להקליד תשובה כשנכנסה לי הודעה נוספת ממנו...

"הכל בסדר , קחי נשימה עמוקה"

ניסיתי לראות מי מתעסק עם הנייד אבל מהר מאוד הבנתי שכולם עסוקים בדרך כזו או אחרת בנייד שלהם ואין שום סיכוי שאדע מיהו..

עוד הודעה אדומה נכנסה ממנו.."הכל בסדר תנשמי וכנסי לבר כאילו כלום, אני כבר לא שם ילדה , לילה טוב"

סגרתי את הטלפון, נשארתי לשבת עוד כמה דקות בחוץ עד שאחד מהחברים בא והתיישב לידי בספסל "הכל בסדר איתך" שאל, "כן, כן" גמגמתי לי "למה אתה שואל?"  "...סתם, את יושבת פה כבר רבע שעה.." אמר והסתכל עלי במבט מתעניין, הוא אחד מהאנשים שאני יותר אוהבת , בחור מבריק מצליח מאוד ורגיש עם יכולת לראות דברים גם כשהם לא נאמרים...

"כן, אני בסדר, בוא נחזור לבר" אמרתי וקמתי, הוא תפס בידי ואמר "שבי רגע...מישהו השאיר לך בקבוק מקאלן על השולחן שלנו ואמר לנו לתת לך את זה אבל לא לתת לך לשתות יותר.." 

התיישבתי חזרה על הספסל בהלם מוחלט, כמובן שהוא ישר הבין וחיבר בין הדברים..."את מכירה אותו?" שאל...

"כן, לא, כן כן מכירה " עניתי מבולבלת לחלוטין, איך אני מסבירה את זה עכשיו. למזלי הוא לא שאל..הוא הבין ישר (לא שהוא או מישהו יודע על החיים שלי כאן(

"הוא נראה אחלה גבר, בחור רציני כזה, מראה גברי מחוספס, דיי חתיך הייתי אומר אפילו, אם הייתי הומו הייתי מזיין אותו , דיבר לעיניין ובשקט חודר. זה הבחור שישב בתוך הבר"  אמר בלי לשאול כלום.

וכל מה שיצא לי מהפה זה "או קי" ומזל כי אם הוא היה יודע את נבכי מוחי בדקות האלה לא בטוח שהיה שורד אותם...

"בואי, נחזור פנימה" אמר החבר קם והושיט את ידו לקחת אותי פנימה, איכשהו , כמו תמיד הוא הרגיש שאני צריכה תמיכה מורלית..

מיותר לציין שהערב בבר עבורי הסתיים , נשארתי עוד כרבע שעה רק כדי להבין שהראש לי במקום אחר...

והלכתי הביתה.

Please reload

Recent Posts

February 4, 2019

February 4, 2019

Please reload

Archive

Please reload

Tags

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Tel Aviv-Yafo, Israel

©2017 by XXX. Proudly created with Wix.com